<h1>תשובות חכמי פרובינציא הלכ' קידושין סימן ה'</h1>
<h2>דף עג.</h2>
לשון הרב ר' יצחק קינו ראש הישיבות בצרפת תשובה אל הרב ר' יצחק ואל חתנו דמרצלי הרב. את מי אשלח ואדבר אל מורנו הרב ר' יצחק בן הרב ר' יוסף שיחיה ואל עמיתי הרב ר' יצחק שיחיה, מה אדע שלא תדע הלא חכמה עמכם היא, אך תורה היא וללמוד אני צריך ואשיב לפי חלקי, על דבר אשר אמ' בחור אחד ליהודית אחת הלויני מעות, ותען האשה הן היש לך משכון, ויען הבחור הן ויוציא מכיסו קר"ס ויתנהו לה ואמ' הרי הוא לשם קידושין, נראה אם אמ' קודם שנתן לאשה יש לחוש וטוב ליתן גט בעניותנו גם לפי רהטא למ"ד ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ר"ל אינה מקודשת כלל, דאם לא כן, כשמקשה רב פפא לימ' קסבר שמואל הויין ידים ומקשי מההיא דנזיר דמצריך נזיר עובר לפניו, ומה הוא מקשי, לשני דמה שאמ' שמואל מקודשת ר"ל מקודשת מספק, שפיר הריני אישך הריני ארוסיך אין כאן בית מיחוש ומאד נפלאתי איך פה קדוש אמ' דבר זה, אך בשביל שתי גרסאות טוב ליתן גט, ומאי דבעי' בנדרים [ו' ע"ב] יש יד לקידושי', התם לא הבנתי מה ששלח מורנו בכתבו דאיירי בשאינם מוכיחות, אדרבה איירי בידים מוכיחות, והכי פי' מדקאמ' רב פפא לאביי לימ' קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים, הכי פירוש' אלא, אלמ' הוזקק לכל הפי' במוכיחות, ועד כאן לא מתמה לרב פפא אלא בשאינן מוכיחות, ועל זה מתרץ הספר.
ועוד לכל הפירושים נראה אי אמ' לשם קדושין סתמ', עדיף מהיכא דלא אמ' לי דמסתמ' ר"ל כדת משה וישראל ור"ל לי, אבל נראה דברי קרובי הרב ר' נתן בן הרב ר' משה שיחיה, כיון שאמ' הלויני לאשה והוי כמו סלע זה בפונדיון [קידושין י"ב ע"ב], גם שאמ' לה אחר כך, שתיקה דאחר מתן מעות לאו כלום, ולא שייך שם שדיך כמו שאמ' הרב ר' ברוך, דלא שייך חלוק בדשדיך אלא בגזל דידה ובשתיקה דבשעת מתן מעות, ואפי' בגזל דעלמ' לא שייך חלוק כדמוכח בהאיש מקדש [שם נ"ב ע"א] גבי פירות שביעית שלהן היתה של שביעית היתה, והספר מקשה מקדשה בגזל מקודשת, ומשני מאי גזל גזל דידה, ופריך ובמתני' גזל דידה הוא, ומחלק בין שדיך ללא שדיך, אבל בגזל דעלמ' לא מחלק כלל, מדצריך לתקן הספר מאי גזל גזל דידה ולחלק כך, וגם מה שהביא ראייה מסבלונות היכא דמקדשי והדר מסבלי חיישינן [שם נ' ע"ב], לא הבנתי בפי'[רושו] כך, לפי דחיישינן שמא קדש קודם כראוי ואמ' לי, ולפי ר"ח ז"ל גבי במיעוטא דמקדשי והדר מסבלי, אך אתם מסופקים אם העדים אומ' שהאיש אמ' קודם שנתן הוא הקרס ביד האשה, בזה הוא טוב ליתן גט ולרדות ולנדות האיש שיתן גט, ואחרי ימשכו כל סופר.
ומחלב שחלבו גוי, אחר שפשט איסורו אין להקל גם שנחלב עבור גוי, כי לא ידעתי שום סמך להתיר בשום מקום בתלמוד, ומה שמצא ישראל גוי חולב בעדר נראה כמו כן לאיסור, כשמצריך הספר [ע"ז ל"ט ע"ב] עומד ורואה ויושב, והיכא שאין בהמה טמאה לשם, וכן דקדק מורנו הרב ר' משה בן הרב ר' משה שיחיה כשהספר מקשה היכי דמי כו', משמע דכי איכא בהמה טמאה אינו מועיל עומד ורואה ואפי' ליכ' בהמה טמאה צריך שמירה שמא הביא חלב בהמה טמאה מעלמ'.
ומקידושין שאולין אין טוב להתיר אך בדיעבד יש מתירין אחר שנישאת לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות כרב פ' המדיר [כתובות ע"ג ע"א] עלה דקדשה על תנאי וכנסה סתם.
גם כי יש לחלק למבין בין גיטין לשטרות, הלכתה כוותך בחדא והלכתא כהרב ר' נתן בחדא, הלכתא כוותך בגיטין יום ל' מחדש ויום ראש חדש, אכן בשטרות אין לחוש, וכן מקובלני מרבותי', וראיה מפ' קונם יין שאני טועם [נדרים ס"ג ע"א], שמדמה נדרים לשטרות, שהספר אומ' לימ' מתני' ר' מאיר היא דאמ' כותבין בשטרות בשנה מעוברת אדר הראשון אדר סתם, וכן בנדרי' במתני' עד ראש חדש אדר אדר ראשון, ואחר מחלק להיכא דידע דמעברא להיכא דלא ידע דמעבר', אבל היכא דידע דמעברא כותבין אדר שני סתם, אבל לעולם כותבין בשטרות ביום ראש חדש אדר יום ראשון ביום ר"ח לבד, דבנדרים ושטרות הלך אחר לשון בני אדם, וגם בכתובות אין העולם מחמירין רק לכתוב שם ר"ח לבד גם שניהם מלא.
ומן המחט נקובה, משנה שלימה [שבת ס"ב ע"א] דבנקובה חייבת חטאת כשיוצא בה, ואינה נקובה פטור היכא דיש טס של זהב דהוא תכשיט, אבל היכא שאין לא זהב ולא כסף היתר גמור, כדמוכח פ' במה אשה [שם ס' ע"א] כשהספר מקשה ותהוי כבירית טהורה ותשתרי ועל זה משני כשיש לה טס של זהב, אכן אמת מה שאמר הרב ר' נתן קרובי דמחט שניטל חררה או עוקצה אין מטלטלין כדאי' פ' כל הכלים [שם קכ"ג ע"א] תרגמא אביי אליבא דרבנן בגולמי ועל זה תני הבריתא בין נקובה בין שאינה נקובה מותר לטלטל בשבת (בנמלך ומשיא) [דנמלך ומשוי לה מנא], ואע"ג דטהורה מותר לטלטלה ומשום אולי ממליך, טהורה כשאינה נקובה וכן משמע פ' במה בהמה [שם נ"ב ע"ב], וכן הפסק נקובה ושאינה נקובה מותר לטלטל בשבת בגולמי אבל כשנטל חור שלה או עוקצה אסור לטלטלה בשבת, דאין דעת לעשות כלי, אבל בגולמי ונמלך עליה לשוויי (מיניה) [מנא] כשאינה נקובה ליטול את הקוץ, אבל פשיטא דאם יצאתה במחט נקובה חייבת חטאת גמור.
ונא מורנו הרב ר' יצחק שיחיה בקשתיך לכבוד שמים שלא להחזיק במחלוקת כי ידעתי כי ירא שמים אתה מנעוריך גם אתה גם אבותיך גאוני עולם, ודע כי הרב ר' נתן הוא מרבי' משולם דור רביעי וכלם גדולים, ושני בשני לרבי' הרב ר' יקר והרב ר' שלמה חסיד זלה"ה, וגם אביו הוא שני בשני אליו, וידעתי שקטנך עבה ממתני, ושלום למרי הרב שיחיה ולתורתך כחשקי, העלוב. יצחק בן הרב ר' יצחק זצ"ל.
